- טיפול CBT הינו מרוחק ו"קר". לא משנה לאיזה טיפול הולכים, ראשית יש צורך ביצירת קשר טיפולי של אמון ובטחון עם המטפל. זהו שלב בסיסי והכרחי לכל התחלת טיפול.
- מדובר בטיפול נוקשה הפועל לפי פרוטוקול מבלי לראות את המטופל. טיפול CBT מתבסס על פרוטוקולים שונים לטיפול בבעיות שונות (למשל, טיפול בחרדה חברתית, פוביות, דיכאון וכו). אולם, הפרוטוקול מהווה מצפן ושם את אבני הדרך לאן על המטפל לכוון את הדרך הטיפולית במטרה להביא לשיפור בתפקוד ובהסתגלות אצל המטופל. מטפל CBT מקצועי ומיומן הוא מטפל המגלה גמישות, אמפתיה והתאמה של הדרך (הכלים והמיומנויות המוקנים בטיפול, תזמון מתי נכון לשלב איזו מיומנות) תוך שהוא רואה לנגד עיניו את המצפן – מה הם ערכי המטופל והמטרות הטיפוליות. CBT היא גישה פילוסופית והומניסטית עמוקה המגייסת את המטופל לכוון את הספינה של חייו תוך שהמטפל מסייע בהכוונת ובניווט הספינה לחוף מבטחים.
- טיפול CBT מטפל רק בסימפטום או בהרגל בעייתי ולא בשורשים העמוקים אשר גרמו לבעיה. טיפול CBT מאוד התפתח עם השנים ותחת המטרייה הרחבה של טיפול CBT ישנן טכניקות שונות שנוגעות ברבדים שונים של הקשיים עמם מתמודד המטופל. מטפל CBT טוב ומיומן הוא מטפל גמיש אשר יודע לזהות מהם הגורמים העמוקים העלולים לשמר את הקשיים. לאחר זיהוי קשיים אלו, מטפל הCBT המיומן ישתף את המטופל ברשמיו וביחד יחליטו האם להתמודד עם רבדים שורשיים יותר. יתר על כן, פעמים רבות המוטיבציה של המטופל היא לטפל בסימפטום או בהרגל אשר מפריע לו בהתנהלות חייו. חווית ההצלחה וההקלה בסימפטום מובילות להגברת המוטיבציה ולמוכנות להתמודד עם רבדים שורשיים יותר להם ניתנת גם התייחסות בגישות שונות ב CBT (למשל, בסכימה תרפיה, ACT, AEDP).
- בטיפול CBT יש דגש התנהגותי ושינוי של התנהגות בדרך טכנית. אחד המרכיבים המשמעותיים בטיפול CBT הוא המרכיב ההתנהגותי. אולם, על מנת שהשינוי ההתנהגותי יהיה מופנם ומשמעותי, עליו להכיל שינוי רגשי וקוגניטיבי בצורה אינטגרטיבית. למשל, בטיפול בפוסט-טראומה שקיימת הימנעות רבה ממצבים, ממקומות ומאנשים המזכירים את הטראומה. אחד המרכיבים המשמעותיים בטיפול זו החשיפה במציאות ובדימיון לדברים מהם נמנע האדם שחווה את הטראומה. יעילות החשיפה הטכנית הינה חלקית בלבד ועל האדם להיות במעורבות רגשית על מנת שהחשיפה תהיה יעילה ותסייע לו בהתמודדות עם הטראומה.
- בטיפול לומדים "חשיבה חיובית", שאינה מציאותית. ישנם מצבים שתגובה חיובית והתרוממות הרוח אינה התגובה המסתגלת והתואמת. אדם שחושב תמיד חיובי אינו בהכרח מסתגל ובריא יותר. ישנם מצבי חיים בהם חשיבה שלילית היא בהחלט הגיונית, ואחוז מסוים של חרדה הוא בהחלט תואם לשמירה על שלמות הגוף. טיפול CBT מבוסס על הרעיון לפיו הפירוש שאנשים נותנים לסיטואציה מסוימת משפיע על התגובה שלהם ועל הרגשתם יותר מאשר הסיטואציה עצמה. גם כאשר אופן החשיבה בעייתי, ולא משרת את האדם, הוא נוטה לשמור עליו ולדבוק בו. בטיפול עובדים על הבנה של העיוותים בדפוסי החשיבה, ועל השינוי של דפוסים אלה. לומדים לשים סימן שאלה ולאתגר את דפוסי החשיבה, להגמיש אותם. האינטגרציה בין הרחבת ההסתכלות והחשיבה על הסיטואציה, השינוי הרגשי וההתנהגותי, כל אלו מביאים להפחתת ההסתכלות השלילית ולהגברת תחושת המסוגלות.
- כל אחד חושב את מחשבותיו ומסביר אותן בצורה הנכונה לפי תפיסת עולמו (תפיסה סובייקטיבית) ואין דבר כזה מחשבה אובייקטיבית והיגיון שהטיפול מנסה לעשות. בטיפול נבחנות המחשבות וההשפעה של דפוסי חשיבה בתחומים פרקטיים, תפקודיים וחברתיים. במקום קביעה חד משמעית "חייב" "צריך" "בטוח" "כולם…" מושם סימן שאלה ובחינה האם ניתן לראות זאת בעוד דרכים, האם ניתן למתן את הקביעה המוחלטת ולהשתמש במילים כגון: "רוצה" "אולי" "חלק מ..", האם זה משרת את המטרות? מה החלופות? מי מהחלופות היא ברת יישום? האם יש דרך נוספת לחשוב על הבעיה?
- CBT היא גישה רציונלית מידי ופחות מידי מתעסקת ברגשות. ב1998 ד"ר אלברט אליס, אחד מהוגי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (REBT), דחה טענה זו. לטענתו, הטיפול מדגיש שחשיבה, רגשות והתנהגות משולבים וקשורים אחד בשני ולכן כוללים מספר גדול של מתודות רגשיות והתנהגותיות בנוסף לאלו הקוגניטיביות. בנוסף, עם השנים התפתחה הגישה וכיום, עם ה"גל השלישי של CBT" היא מערבת יותר טכניקות המתייחסות אל הפן החוויתי ואל העיבוד הרגשי.
