Menu
מחקרים אפידמיולוגים מעריכים שבין 40-80% מהאוכלוסייה נחשפים לפחות לאירוע אחד עם פוטנציאל טראומטי במהלך חייהם. עם זאת, האירועים שגורמים למקרי הפוסט טראומה הקשים ביותר הם לאו דווקא אירועים בעלי התדירות הגבוהה במיוחד, אלא אלו אשר נחוו, אם באופן אובייקטיבי או סובייקטיבית, כבעלי פוטנציאל לגרום לפציעה קשה או למותו של הנפגע.
בקרב רבים מהנחשפים לחוויות טראומטיות נשארים סימפטומים כלשהם גם זמן מה לאחר החוויה הטראומטית. כשהסימפטומים נמשכים מעל חודש ימים ניתנת האבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית.
רוב האנשים שנחשפו לאירוע קשה ומטלטל מחלימים במשך הזמן באופן ספונטני. קיימת חשיבות לקבלת טיפול מתאים בעיקר כשהסימפטומים הפוסט טראומטיים מתמשכים ללא הטבה מעל שלושה חודשים.
בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, נפגעי פוסט טראומה פונים יותר לרופאים בתלונות שונות וסובלים בשכיחות גבוהה יותר מהפרעות גופניות. ברור לכן, שככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, ניתן למנוע את התקבעות ההפרעה ואת הירידה בתפקוד האישי, החברתי והתעסוקתי ולסייע לאדם לחזור לחיים נורמליים.
שיטות הטיפול בהפרעה פוסט טראומטית מסייעות למטופל לשפר את איכות חייו על ידי התמודדות ישירה עם המחשבות החודרניות, עם הפלשבקים ועם הניסיונות להמנע מזכרונות הקשורים בטראומה.
מטרות הטיפול בין היתר יהיו ללמוד לזהות ולשפר מיומנויות חיים כדי לשנות דפוסים של התנהגות, רגשות וחשיבה אשר נתקבעו כתוצאה מהטראומה וגורמים לסבל ומתח בחיים.
הפרעה פוסט טראומטית היא הפרעה אשר פוגעת בתחומים רבים ובמעגלים שונים. לא רק המטופל סובל אלא גם משפחתו, קרוביו, מעסיקו וכו'. ככל שנמנעים מטיפול, הקושי והמעגלים מתרחבים. היום יש עדויות מחקריות אשר מוכיחות בצורה חד משמעית את יעילותו של טיפול התנהגותי קוגניטיבי לטיפול בהפרעה. על כן מומלץ לא להישאר לבד, לפנות ולהפנות לטיפול. טיפול ע"י אשת מקצוע מומחית ובתוך קשר משמעותי יביא לשיפור באיכות החיים של המטופל/ת ובמעגלי התמיכה שלהם.
