Menu
מהי חרדה?
חרדה היא תופעה אנושית לא קלה והיא עלולה להתפתח בתגובה לאירוע שנחווה כמלחיץ, חיובי כמו חתונה או שלילי כמו תאונת דרכים. כמעט כל אדם חווה תגובת חרדה במהלך חייו. חרדה מתאפיינת בסימפטומים פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.
הביטויים הפיזיים של חרדה יכולים לבוא לידי ביטוי בהזעה, ברעד, בחוסר מנוחה או בעצבנות יתר, בעייפות גם לא אחרי מאמץ, בהפרעות שינה, בקשיי ריכוז, במתח שרירים, בבעיות פסיכוסומטיות, בבעיות עיכול ועוד.
בהיבט הקוגניטיבי מצבי אי וודאות ומצבים הנתפסים כמאיימים גורמים לדאגה מוגברת וקיימת נטייה לדמיין קטסטרופות, לחשוב על התוצאות הנוראיות ביותר של מצבים ולהעריך באופן מוגזם את ההסתברות להתרחשותן. זה מלווה ברגשות שליליים (אימה, תסכול, חוסר אונים וכו) ובהשלכות התנהגותיות כגון תכנון אובססיבי וקפדני, הימנעות ממצבים המעוררים את החרדה ועוד.
מהן הפרעות חרדה?
כאשר תגובת חרדה אינה חולפת מעצמה, מתמשכת לאורך פרק זמן ארוך, נחווית כמופרזת, בלתי נשלטת וגורמת לפגיעה באיכות החיים של האדם, היא עלולה להעיד על קיומה של הפרעת חרדה. חרדה עלולה לפגוע באופן ניכר בתפקוד התעסוקתי, הבין-אישי והמשפחתי והיא עלולה להתרחב להפרעות נפשיות סמוכות, כמו דיכאון ומחלות גופניות, כגון סוכרת, תסמונת מעי רגיז ואולקוס, או תסמינים סומטיים, כלומר כאלה שברוב המקרים הם חסרי בסיס רפואי.
הפרעות חרדה נחלקות לכמה אבחנות ספציפיות:
• הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder – ובקיצור: GAD).
מהי שכיחות הפרעות חרדה?
הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים. מעריכים שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים בכל רגע נתון מהפרעות חרדה בעוצמות שונות. אולם, שכיחות האנשים אשר חוו חרדה במהלך חייהם (לאו דווקא שהגיעה לאבחנה של הפרעת חרדה) גבוהה הרבה יותר.
ממה נגרמת חרדה?
הפרעות חרדה עלולות להתפתח מגורמים שונים, ולא תמיד ניתן להצביע על סיבה אחת בלבד לבעיה. מקובל לחשוב שחרדה נובעת מגורמים פסיכולוגיים (כמו אישיות), מאירועים שקרו במהלך החיים, מסגנון חיים וגם מגורמים פיזיולוגיים כמו תורשה ותהליכים כימיים במוח.
למי ומתי כדאי לפנות לטיפול?
פעמים רבות בשל הסימפטומים הגופניים-הפיסיולוגיים, הפנייה הראשונית היא לרופא (רופא משפחה/פסיכיאטר ועוד). במידת הצורך הרופא מפנה לבדיקות רפואיות על מנת לשלול סיבה רפואית.
פנייה לייעוץ פסיכולוגי מומלצת כאשר החרדה מתחילה להפריע ברמה שפוגעת באיכות החיים- בזוגיות, בעבודה, בלימודים או ביחסים חברתיים.
איך מטפלים?
באופן כללי ישנם שני סוגי טיפול שהוכחו כיעילים: טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.
מהו הטיפול הפסיכולוגי הכי יעיל ומוכח בחרדות?
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב כיום לשיטת הטיפול היעילה והנחקרת ביותר להתמודדות מהירה ומוכחת עם חרדות.
מטרה מרכזית של טיפול בחרדה הינה ללמוד לזהות סימני חרדה ולהשתמש במיומנויות הנרכשות במהלך הטיפול לוויסות החרדה ולתפקוד סתגלני. בחירת האסטרטגיות והמיומנויות תלויה בסוג וברמת החרדה, מידת ההימנעויות וסוג ההימנעויות. למשל, חשיפה (בדמיון ובמציאות) למצבי אי וודאות אשר מעוררים דאגנות מוגזמת.
הטיפול הוא "בגובה העיניים" כאשר המטופל שותף להבנה של הבעיה עמה הוא מתמודד ושל הדרכים לטפל בה. הטיפול אינו מסתיים במפגש הטיפולי עם המטפל ועל המטופל ליישם את המיומנויות המוקנות בטיפול בין מפגש למפגש. ההתמקדות בטיפול CBT היא בעיקר בהווה ולא בעבר ובניסיון להבין מה עלול לשמר את הקושי, למשל: אדם המתמודד עם חרדה חברתית והוא נמנע מלצאת לאכול עם חבריו לעבודה, כי הוא חושש להיות במבוכה כשישמעו ויראו איך, כמה ומה שהוא אוכל (התפיסה השלילית של הסיטואציה וההימנעות משמרות במקרה זה את החרדה).
CBT מתקיים לעיתים קרובות כטיפול בחרדה ללא תרופות. במקרים מסוימים בעיקר כאשר עוצמת ותדירות הסימפטומים גבוהות וישנה פגיעה חריפה בתפקוד, מומלץ שילוב של תרופות.
טיפול תרופתי
הגישה הרפואית־תרופתית יוצאת מתוך נקודת הנחה שנוצר חוסר איזון כלשהו ברמת הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) במוח – חוסר איזון שניתן לתקנו באמצעות תרופות. למשל, טיפולים תרופתיים ממשפחת SSRI-Selective Serotonin Reuptake Inhibitor (למשל, לוסטרל, ציפרלקס) גורמים לעלייה ברמת הסרוטונין במח.
טיפול תרופתי בהפרעות חרדה הוא אפקטיבי, אך מטופלים מתקשים להפסיק את השימוש בתרופות כי הם חוששים מהתסמינים של הגמילה. בנוסף, יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו שם קץ למקור הבעיה, ולכן החרדה לרוב חוזרת לאחר שמפסיקים ליטול את התרופות. הטיפול הפסיכולוגי נועד לחולל שינויים לטווח הארוך בדפוסי החשיבה ובהרגלים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים.
מה משך הטיפול והאם החרדה חוזרת?
משך זמן הטיפול הוא אינדיבידואלי ומשתנה בין מטופל אחד לשני. ישנם מטופלים שיגיבו לטיפול לאחר שבועות ספורים, ואילו אחרים יזדקקו לשנה ויותר.
משתנים המשפיעים על משך הטיפול הם למשל: רמת המוטיבציה לטיפול, גורמי תמיכה, כמה זמן מתמודד האדם עם החרדה- האם מדובר באירוע חד פעמי או שחוזר על עצמו, קשיים נוספים (למשל, דיכאון, מחלה), מוכנות ומסוגלות ליישם המיומנויות המוקנות בטיפול וכו'.
כאשר הטיפול מתבסס רק על טיפול תרופתי יש סבירות גבוהה שהחרדה תחזור על עצמה עם הפסקת הטיפול התרופתי. לעומת זאת, אם הטיפול משולב וכולל הן נטילת תרופות והן טיפול פסיכולוגי – ייתכן שהחרדה לא תחזור על עצמה בעוצמה גבוהה, וגם אם יחזרו התקפי החרדה בעוצמה נמוכה יותר – למטופל יהיו יכולת וכלים להתמודד איתם.
הטיפול הפסיכולוגי שם דגש על קבלה ומוכנות לחוות את החרדה, כלומר לקבל שבמצבים מסוימים היא מופיעה באופן טבעי. ניהול החרדה מאפשר תחושת שליטה וכפועל יוצא עוצמת ותדירות החרדה פוחתים ואיכות החיים משתפרת. כך, שגם אם בעתיד החרדה חוזרת חוויית השליטה מאפשרת התמודדות עצמאית ללא טיפול.
